בספטמבר 1997, כשבועיים לפני ראש השנה שחל באותה שנה ב-2 באוקטובר, מצאתי את עצמי במעבר ארז, יושבת בג'יפ של שירותי הביטחון של הרשות הפלסטינית

במי הים עמדו נשים מקומיות לבושות בעלי בננה. הן טפחו בידיהן על פני המים והפיקו צלילים שבקעו כמו ממעמקי הים. תזמורת כזאת עוד לא שמעתם...

הריקוד של אנשי Kwaio החיים בהרים שבמרכז האי מבוצע בעירום כמעט מלא. רק מי מאתנו שהיו מוכנים להשיל מעליהם את בגדיהם ואת המעצורים הורשו להצטרף

כשראיתי את האי מהספינה לא יכולתי שלא לחשוב על סצנת הסיום באחד מסרטי ג'יימס בונד, כשהוא והחתיכה התורנית שלו אי שם על רקע אי טרופי לא ידוע...