נעליים (לא) קונים מהר
שאלה תמימה של חברה בקבוצת מיטיבי הלכת שלי הציתה דיון סוער. השאלה הייתה לכאורה פשוטה: איזה נעלי טיולים לקנות. העצות שהומטרו עליה ושמות הדגמים שנשלפו בזה אחר זה - Salomon, Merrel , Vasque, Timberland, Ahnu , Keen, Columbia, Zamberlan, Lowa (רשימה חלקית) - רק הוסיפו לבלבול ושכנעו אותי להקדיש פוסט מיוחד לסוגיה רבת החשיבות הזו. שהרי על נעליים קם ונופל טיול.
נועדו להליכה
מי לא רוצה נעלי הליכה שיהיו נוחות, גמישות, יציבות ועמידות, כאלה שיקנו אחיזה טובה בעקב ומספיק חופש ומרחב לבהונות. נתחיל מכך שרוב הנעליים המקצועיות הן טובות כיום, אך מה שקובע זאת ההתאמה האישית. וזו בדיוק שאלת מיליון הדולר. לכן, לפני שנכנסים לחנות ומתחילים למדוד, השאלה שצריכה להישאל היא לאיזה צורך (פרט להליכה כמובן) ישמשו הנעליים. אין דין נעליים שמוציאים מהארון לאוורור כמה פעמים בשנה לטיול של כמה קילומטרים בשבילים מתוחזקים, כדין נעליים שיוצאות כל שבוע למשעולי עיזים, דרדרת וסבך של צמחייה בשביל ישראל או לטרק של כמה שבועות בהרי ההימלאיה. ממש כמו ההבדל בין סופרג'יפ (ג'יפ שנוסעים איתו לסופר) לג'יפ שקורע את השטח על פני סלעים ונהרות וצריך לעמוד בתנאי שטח קשוחים.
שאלה נוספת שחשוב לתת עליה את הדעת היא באיזה עומס הן יצטרכו לעמוד: מה משקלו של הנועל אותן ומה משקל התרמיל שהוא נושא. בארצות הברית יש הבחנה בין Hiking (הליכה עם תרמיל יום במשקל של 5 עד 10 ק"ג) לבין Backpacking (הליכה עם תרמיל גדול, שמשקלו יכול להגיע ל-20 ק"ג ויותר). חשוב גם לשאול את עצמכם לאילו תנאי מזג אוויר מיועדות הנעליים ועד כמה מהותי שיהיו אטומות למים. ייאמר מיד שאין בנמצא נעליים האטומות הרמטית למים; מדובר בעמידות בפני מים המגיעים מבחוץ, כלומר גשם או טבילה שטחית של הרגל במים רדודים. למי שמתעתדים להשתמש בנעליים בעיקר בישראל סוגיית האטימות פחות חשובה, כי בארצנו הקטנה רוב האנשים לא יוצאים לטייל בגשם סוחף. לא כך הוא בחו"ל. שם כן מטיילים בגשם ופעמים רבות גם צריך לחצות מעברי מים בדרך. בעניין הזה קבלו טיפ: קחו אתכם לדרך עיתונים ישנים. אם הנעליים נרטבו, קבצ'צ'ו לתוכן לפני השינה עמודי נייר עיתון דחוסים עד הקצה והשאירו ללילה לספיגת הרטיבות ולשמירה על צורת הנעל.
להתרגל איתן
נעלי טיולים רבות עשויות כיום מגפות (גפה, החלק העליון של הנעל) של בדי רשת בדרגות צפיפות שונות. יתרונן בכך שהן קלות, גמישות, "נושמות" ומרגישות נפלא על הרגל כמעט מהצעד הראשון, שזו ברכה בפני עצמה. חסרונן בכך שהן פחות עמידות מנעלי עור, שכן גם אם הבד שממנו עשויה הגפה צפוף מאוד הוא עלול להישחק מהר יחסית. גם מידת אטימותן למים של גפות הבד מוטלת בספק. וגם אם המוכר מנפנף במילת הקסם גורטקס, כדאי לדעת ש- GoreTex זה לא שם של מוצר או של טכנולוגיה מסויימת. מדובר בממברנה (מעין מעטפת) העשויה מחומרים שפותחו בחברת Gore והם בעלי תכונות של אטימות למים ויכולת נידוף של אדי הזיעה המגיעים מבפנים (אגב, חומרים דומים פותחו גם על ידי חברות רבות אחרות). אגב, בדי הגורטקס ודומיהם מתקשים "לנשום" בטמפרטורות גבוהות, ומאחר שעקרון הפעולה מתבסס על הנקבוביות שבאריג, כשאלו נסתמות האריג מתקשה לנדף זיעה וגם לוקח זמן עד שהוא מתייבש אחרי שנספג במים.
יתרונן של נעליים העשויות מעור מלא או מעור הפוך מעובד (זמש) בכך שאינן נשחקות מהר, הן מקנות יציבות טובה, עמידות מאוד בפני חבטות מסלעים ומכשולים אחרים בדרך וגם אטומות יותר למים (גפות העור חלקות יותר מגפות הרשת, ועל כן המים "מחליקים" עליהן מבלי להיספג ולהתנקז בנקבוביות או בתפרים המאפיינים גפות רשת). חסרונן בכך שלוקח זמן "להשמיש" אותן (הביטוי האמריקאי הוא break in) או כמו שאומרים אצלנו להתרגל איתן עד שהן מתרככות ומתאימות את עצמן לכף הרגל. בנוסף מחירן גבוה ולעתים גבוה מאוד.
אז איך קונים נעליים? קודם כל, לא מהר. מומלץ להיכנס לחנות המחזיקה מבחר גדול של יצרנים ודגמים ואל תתביישו לבלות שם אפילו כמה שעות, למדוד כמה שיותר דגמים ואף להיות מוכנים להתווכח עם המוכר או המוכרת (חלק מהם, לא נעים להלשין, מוכרים על פי הבונוסים שהם מקבלים מהיצרנים או הסוכנים). רצוי להגיע מוכנים מראש וליידע את מי שמשרת אתכם למה ישמשו הנעליים, כפי שפורט למעלה.
כדאי להגיע לחנות בשעות הערב, אחרי שהלכתם כמה שעות והרגל התנפחה כפי שקורה אחרי הליכה ארוכה, למדוד על גרבי הטיולים שהבאתם מהבית ועם תרמיל במשקל שאתם מתעתדים לסחוב. אל תתייחסו ברצינות למספר הנעליים. המספר הוא המלצה בלבד (שלא לומר בדיחה), משהו להתחיל ממנו. אין הרבה קשר בין המספר שלכם ב"אזרחי" לבין מספר נעלי הטיולים.
על הבהונות
חשוב מאוד לבדוק איך הבהונות מגיבים, שהרי זו נקודה רגישה מאין כמותה. בחנויות רציניות יש לרוב "מדרון" מעץ שעליו ניתן לקפוץ כלפי מטה כדי לבדוק אם מרגישים את הבהונות. אבל זה לא מספיק. כשהמוכר לא רואה, בקשו מבן הזוג או החבר לדרוך בכוח עם העקב שלו על קצה הנעל שאתם מודדים, והמהדרין אף בועטים כמה פעמים בכוח במדרגה או בקיר כדי לבדוק איך זה מרגיש. מומלץ גם לקפוץ על העקבים כדי להרגיש מה עוצמת הזעזוע. הבעיה היא שתחושת אי הנוחות בנעל עלולה להתחיל אחרי כמה קילומטרים ויותר (אגב, יש חנויות שבהן מאפשרים להתנסות עם הנעליים עד שבוע, אבל מטעמים מובנים לנעול אותן אך ורק בתוך הבית על רצפה נקייה). מה שיקבע סופית זה מגע הנעל ברגל אחרי כמה טרקים, ואת זה אי אפשר לדעת עד שלא הולכים בהן... אכן, החיים הם לא תמיד תותים והרגליים אינן מדיפות ניחוח ורדים.
ציור: וינסנט וואן-גוך