חגיגה בלוינסקי

שוק לוינסקי הנהדר חוגג השנה פעמיים: מאה שנים להיווסדו ושנה אחת להפיכתו למדרחוב. יצאנו, חבורה עליזה בשישי האחרון, לשוטט בין חנויותיו ולטעום מהיצע המעדנים הגדול שלהן. התמקדנו במקטע שבין רחוב השוק לרחוב העלייה עם כמה פזילות חינניות לרחובות הצדדיים.

היה בוקר שמשי והשוק שקק חיים. כל כך משמח לראות את האנשים והססגוניות הממלאים את השוק גם בימים אלו של קורונה, אם כי מדרך הטבע יותר בקטנה. ההכנות לכריסטמס בחנויות שברחוב מטלון וסביבתו עוד הוסיפו אור, חיוך וצבע. נדמה לי שמה שחביב עלי באזור שוק לוינסקי, זהו השילוב בין ניחוח של פעם למקומות חדשים, שהצליחו להתחבר לדי אן איי הייחודי של המקום.

בני חורין לאכול

ליבו של השוק חופשי, חי ופועם. כמאמר הסופר היהודי-רוסי אלחנן לייב לוינסקי, שעל שמו נקרא הרחוב: "לא מ'עבדים היינו' הייתי מתחיל את הגדותינו, אלא מ'בני-חורין היינו'". ואנחנו בני חורין, גם אם לפעמים איננו יודעים להעריך זאת מספיק. רחוב לוינסקי משלב קיבוץ גלויות של סוחרים בני עדות שונות, ההופכים את היצע המזון בשוק לייחודי כל כך. האבות, מקימי השוק, היו יהודים מסלוניקי שהחלו לעלות ארצה בשלהי שנות ה-20 של המאה הקודמת. עם השנים הצטרפו לשוק פליטים ממדינות אחרות, בעיקר מטורקיה, פרס ומזרח אירופה, שאף הם הקימו בתי מסחר עצמאיים - מי לגבינות, מי לתבלינים, קפה ותה, מי למאפים ומי לדוכני מאכלים ומסעדות פועלים.

על גילו של השוק מעידים בנייניו שידעו ימים טובים יותר. אך השוק החמוד הזה בכל זאת צעיר לגילו, אולי כי הוא חווה מדי יום תחייה מחודשת. באזור המדרחוב פזורים כיסאות פלסטיק צבעוניים הממתינים למקדימים לבוא. אבל חברים, בימי שישי בתשע בבוקר כבר לא תמצאו כאן כיסא פנוי. כך זה לפחות היה בשישי האחרון, כשנדמה היה שהיסטריית הקורונה קצת מתפוגגת. בקושי היה מקום להשחיל סיכה. אנשים מילאו את הרחוב, עמדו בתורים ארוכים, לקחו ביס וקנו מכל טוב השוק כאילו לא אכלו שנתיים.

מצעד הלהיטים

אז איפה בא לכם לשתות, לטעום או לקנות? הנה כמה המלצות:

לוינסקי 41 - קפה לוינסקי עם קפה מצוין, גזוז צמחי מרפא ומאפים משובחים.

לוינסקי 43 - מעדניית יום טוב הוותיקה מאז 1947, משפחה יוצאת איסטנבול. לצידה, הבורקס של פנסו, עוד מוסד מיתולוגי עם תור בהתאם.

לוינסקי 36 פינת מרחביה - החנות הצעירה והשובבה פרחים של חמדה, וממול מעדניית חיים רפאל, עוד מוסד מיתולוגי והפעם של יוצאי סלוניקי. בפינה השנייה של מרחביה נמצאת החנות המרתקת טעם לחיים, לשוחרי טבעונות. ואם כבר מדברים על מרחביה, אין לי אלא לצטט מן המקורות: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחָב יָהּ". פסוק זה מספר תהלים (קיח, ה) המוזכר ומושר בתפילת ההלל, מקפל בחובו שני רעיונות יסודיים ועמוקים הנמצאים בלב כל מאמין: גם במקומות היותר חשוכים ניתן להתפלל ולצפות לישועה.

והישועה אכן הגיעה באותו בוקר בדמות שמש זורחת ושמים בהירים אחרי יום של עודף משקעים, או בדמותה של הדוגמנית המתולתלת עדן פינס שהזדמנה גם היא לשוק ונדגמה בחנות קופיקס שהייתה מלאה מפה לפה בצעירים שמחים. גיחה קטנה צפונה לרחוב מרחביה גילתה לנו את לופו, מעדניית דגים מלוחים ומיני סלטים בסגנון מזרח אירופי.

בורקס בסגנון פולני

לוינסקי 46 - בורקס לוינסקי, חנות צעירה במונחי הרחוב, בת קצת יותר מעשרים אך מועמדת רצינית לבורקס הטוב ביותר ממש כמו פנסו המיתולוגית. יעיד על כך התור שהשתרך לפני החנות. אם כבר מדברים על בורקס, אצל בורקס פוני ברחוב העלייה 24 פינת מטלון, יש בורקס קטנים, לא תאמינו בסגנון פולני.

לוינסקי פינת זבולון - בית הכנסת אליהו הנביא, בחזקת הרב חיים כהן (החלבן). דלתותיו היפות מעוטרות בסמלים כמו זוג ידיים בברכת כוהנים וסמלי שישה מהשבטים. לצדו ניצב דוכן לממכר מיצי בריאות. לא להאמין שפעם בסמוך ניצבה פה מחלבה אמתית.

לוינסקי 57 - תבלינסקי של איריס ובנותיה וממול תבליני פרג.

זליגה קטנה לרחוב החלוצים 18 גילתה לנו את דלת הסתרים של תבליני חבשוש - מוסד לתבלינים הקיים מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. ברחוב הסמוך גילינו עוד חנות תבלינים בשם חבשוש... מתברר שמדובר בבן דוד של החבשוש שברחוב החלוצים, שלצדו נמצאת חנות וותיקה בשם גרובשטיין לממכר ציוד אפייה מקצועי.

סיימנו את השיטוט בכניסה למסעדת אוזריה, שלמרבה הצער עומדת סגורה מאז הסגר השני. כמה עצוב לראות מסעדה סגורה. לפחות כל אחד מאתנו שימח היום ברכישתו הצנועה סוחר או שניים.

צילומים: איתן לידסקי